ביאור:בראשית לח ז
בראשית לח ז: "וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיְמִתֵהוּ יְהוָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לח ז.
עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה[עריכה]
וַיְמִתֵהוּ יְהוָה[עריכה]
ער בכורו מצטרף לחוטאים אחרים שאלוהים קצה נפשו בם, ופשוט המית אותו, כמו את דור המבול שמתו בחטאם.
רַע בְּעֵינֵי יְהוָה[עריכה]
- רש"י מעלה שרע מת בגלל שהוא עשה כאונן אחיו ושיחת זרעו, כדי שההריון לא יפגע בגופה של אשתו היפה.
- קיימת דעה שיהודה העונש בגלל שהוא מכר את יוסף למצרים. הרמב"ן דוחה את האפשרות הזאת, הן הדבר נעשה לפי רצונו של אדוני. ובכל מקרה ער מוענש, ויהודה זכה בתאומים, שמהם יבוא דוד המלך.
- לאלוהים היה חשוב מאוד שבני ישראל יתרבו ויתחזקו. אלוהים אמר לאברהם: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (ביאור:בראשית יב ב), אמר לאברהם בנוכחות יצחק: "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" (ביאור:בראשית כב יז), וליצחק: " וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" (ביאור:בראשית כו ד), וליעקב: "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית כח יד), וליעקב: "פְּרֵה וּרְבֵה, גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ" (ביאור:בראשית לה יא). נראה שגם ער וגם אונן לא רצו למהר ולהביא ילדים, והיו מחנכים ילדים שעושים כמוהם. בצורה זאת ער ואונן פגעו בתוכניתו של אלוהים, וגזר דינם נחרץ, לאחר שאלוהים ווידא שכך הם עושים.
- קיימת אפשרות שער כעס שאביו הביא לו את תמר, ככתוב: "וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה, לְעֵר בְּכוֹרוֹ" (ביאור:בראשית לח ו), והוא חשד שיש משהו בין יהודה אביו ותמר, ואם יבוא ילד הוא לא ידע של מי הילד. לכן היתה לו סיבה לחשוב על חיסול אביו, ולכן אלוהים המית אותו.
- קיימת אפשרות שהתנהגותו של ער וחשדותיו הראו שאופיו לא מתאים להיות בכורו של יהודה, ראש משפחה בישראל, שזרעו יהיו נשיאי שבט יהודה, ושדוד המלך יהיה מזרעו. כך גם אונן לא התאים וגם הוא היה צריך לרדת מהבמה לפני שיש לו ילדים. קשה לתאר את היסטורית עם ישראל אם "פָּרֶץ", "נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב", "חוּר", "בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר", "כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה", "בֹּעַז", "דָּוִד", ו"שְׁלֹמֹה" לא היו נולדים.
עונשו של יהודה[עריכה]
מכל נכדיו של יעקב, אלוהים הרג רק שני בנים, וכולם היו בניו של יהודה.
יהודה קיבל עונש חמור ביותר, ולבטח הוא סבל ודאג.
- זה לא היה עונש - זאת היה בחירה חשובה!
אולם נראה שאלוהים יעד את יהודה להיות חשוב ביותר בתולדות עם ישראל, לכן היתה חובה לעשות בחירה מדויקת, שבנו הבכור של יהודה יהיה איש מתאים שזרעו ינהיג את שבט יהודה, יקים את ממלכת יהודה, ישרוד בבל ויקים את בית המקדש השני, וימשיך לשרוד בעולם לעולם.